חברת ניב-אל בע"מ נ' עיסאוי ואח'

החלטה

מונחת בפני בקשת הנתבעים (להלן:"המבקשים") לחייב את התובעת (להלן:"המשיבה") ליתן מענה שלם ומלא לשאלון שהועבר אליו בתאריך 15.2.10 ונענה ע"י המשיבה בתצהיר הקובע, בין השאר, כי כל השאלות אינן רלוונטיות לתובענה שבפניי. בקשה זו הוגשה בעקבות דיון מיום 15.6.10 במהלכו בקש ב"כ המבקשים לחייב את המשיבה במתן מענה טוב יותר.ב"כ המשיבה ציין באותו דיון כי לא הוגשה בקשה בעניין זה, ולאחר שהוגשה הבקשה ביום 17/6/10 והתגובה מטעם המשיבה, יש להכריע בבקשה זו.

בתמצית טוענים המבקשים כי משהוגשה תביעה חדשה בה נזכרות עובדות מסוימות, רשאים המבקשים להפנות שאלות הנוגעות לתביעה. לטענת המבקשים השאלות נוגעות לעניין שבמחלוקת ולא ניתן להשיב באופן כללי, כפי שהשיבה המשיבה :"כל השאלות אינן רלוונטיות", ראה סעיף 3 לתצהיר עו"ד חרותי מיום 25/3/10. לעומת זאת טוענת המשיבה שבית המשפט הבהיר בהחלטותיו הקודמות (ראו החלטות מיום 18.11.09 ומיום 7.1.10) מהי מהות התביעה והובהר שבית המשפט ידון בתיק זה בשאלה אחת בלבד והיא האם נפלה טעות טכנית בפסקי הדין הקודמים שניתנו ע"י בית המשפט בעניין כתובת הנכס. עוד טוענת המשיבה ששאלות בנוגע לעניין מהות הזכויות שלה בנכס אינן רלוונטיות ובנוסף ולחלופין קיים מעשה בית דין, השתק עילה, השתק פלוגתא ומניעות מלהעלות כל טענה בעניין הזכויות בנכס, וזאת בהסתמך על פסקי דין קודמים שניתנו.

לאחר שעיינתי בשאלון ובתצהיר התשובה, בתיק, בתקנות ובהלכה הרלוונטית הנני קובעת מתוקף סמכותי לפי תקנה 110 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות"), כי על המשיבה לענות בתשובות פרטניות כמתחייב לפי תקנה 109 לתקנות, על שאלות 1, 4 ו-10. אנמק החלטתי זו.

על פי תקנה 107 בית המשפט יתיר רק שאלות שהן לעניין הנדון. בפסיקה נקבע כי : "הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות לגביהן. התקנות שבפרק ט לתקנות סדר הדין, מטרתן אחת: לאפשר לבעל הדין להכין משפטו, תוך הסתמכות גם על מסמכים המצויים בידי הצד שכנגד וגם על תשובות בתצהיר שנתן הצד שכנגד לשאלות שהוצגו, שהן מהשאלות השנויות במחלוקת של המשפט", ע"א 2271/90 גמבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מו (3) 793. נטל ההוכחה לגבי הרלוונטיות חל על המבקש, ראו בש"א (תא) 941/07 גלזר נ' אלמונית תק-מח 2007 (4), 4438. עולה איפה כי בית המשפט יחייב לענות על שאלות ולהציג מסמכים כל עוד הינם רלוונטים לשאלות ולנושאים הנידונים בתיק ואינם מהווים הכבדה בלתי סבירה למשיב ועל המשיב לענות בגילוי מלא ומדויק.

בתיק הנדון טענה המשיבה טענות בכתב התביעה מהן עולה כי הינה בעלת זכויות בנכס וכן לגבי מעמדם של המבקשים, ראו סעיפים 3 ו-4 לכתב התביעה. התביעה שבפניי הינה תביעה העומדת בפניי עצמה, וכאשר מוצגת בה עובדה מסוימת, כדוגמת טענה לזכויות בנכס, ברי כי טענה זו הינה רלוונטית לסכסוך שבפניי וניתן לדרוש להשיב על שאלות בעניין זה. אמנם, בין הצדדים היו הליכים קודמים אולם נגעו הם לכתובת אחרת. לכן, איני מוצאת את השאלה בנוגע להוכחת הזכויות בנכס הנזכר בתביעה החדשה כבלתי רלוונטית. יתכן שיתברר במהלך ההליך שפלוגתא זו נדונה והוכרעה ו/או קיימת מניעות מלטעון ההיפך לדברים שנטענו בהליך קודם. לכן טענות אלו תהיינה שמורות למשיבה לאורך ההליך אף לשלב הסיכומים. עם זאת בשלב זה איני יכולה לקבוע דבר ואין לרתום את העגלה לפני הסוסים. לכן, יש להשיב לשאלות אותן ציינתי לעיל והנוגעות לזכויות בנכס נשוא הדיון.

על כל יתר השאלות לא מצאתי מקום לחייב בתשובה – אין מקום לנסח שאלה על דרך השלילה כדוגמת "נכון שאין לכם זכויות" וכו', זוהי שאלה מתריסה שמקומה, אם בכלל, בחקירה נגדית. בנוסף, השאלות הנוגעות לבעלי המניות במשיבה, היחסים ביניהם ויתר השאלות המפורטות בסעיף 7-9; 11-22 אכן אינן רלוונטיות ואין צורך להשיב עליהן במסגרת שאלון.

המשיבה תענה לשאלות עליהן הוריתי תוך 14 יום מיום קבלת החלטה, הפגרה תבוא במניין הימים.

לאור האמור בהחלטה זו והתוצאה אליה הגעתי איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תעביר עותק מהחלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ד אב תש"ע, 25 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: